קריצקי ואח' נ' חופש נופש ספורט בע"מ ואח'

פסק דין

בכתב התביעה כותבים התובעים כי ב- 2/6/08 נכנסו לספורטן המנוהל ע"י הנתבעת 1, וכאשר היו כבר בתוך המתחם, הופיע מנהל הנתבעת אסף, והורה להם לצאת באופן תוקפני, שגרם להם לבושת פנים.

התובעת מציגה את הכרטיסייה שלדבריה נוקבו בה ע"י מי שעמד בכניסה לספורטן, שני ניקובים.

על הכרטיסייה, שהוצאה ע"י הנתבעת 2, שלא זומנה כדין, ואף לא התייצבה, יש רישומים בכתב יד, בהם הופיע התאריך 1/7/08, שהוא תאריך סיום תוקף הכרטיסייה, על הרישום הראשון נראה כי החודש המקורי שנרשם בו היה החודש השישי, ומעל הספרה 6 נרשמה הספרה 7, מתחת לרישום יש חותמת של הנתבעת 2, ומתחת לחותמת רשומים שוב פעמיים התאריך 1/7/08, ומופיעה חותמת של הנתבעת 1.

התובעים מצרפים גם קבלה, שהוצאה ב- 30/12/07, ע"י הנתבעת 2, על סכום של 400 ₪, ששולם עבור הכרטיסייה, ונרשם כי סיום המינוי הוא 15/6/08.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה, וטענה כי אין יריבות בינה לבין התובעים כיוון שהם רכשו את הכרטיסייה, לפני זמן רב, ועוד בטרם היא החלה להפעיל את הספורטן.

בכתב ההגנה לא נאמר מתי החלה הנתבעת 1 להפעיל את הספורטן, אך על פי עדותו של מנהלה בבית המשפט, מדובר בתחילת ינואר 2008, כלומר יום או ימים אחדים לאחר שהחלה היא להפעיל את הספורטן.

עוד טוענת הנתבעת כי איננה מחויבת למינויים למחזיקי כרטיסיות שנרכשו מהנתבעת 2, ועוד היא מוסיפה כי התובעים ניסו ככל הנראה לשנות את התאריך המוטבע על הכרטיסייה, כך שיראה כאילו היא עדיין תקפה.

עוד נטען כלפי התובעים כי בדרך לא דרך, הטביעו על גבי הכרטיסייה חותמת דומה לזו של הנתבעת 1, אך אין מדובר בחותמת זהה לחותמת שלה.

בבית המשפט העיד נציג הנתבעת 1 כי האירוע אותו מתארת התובעת לא התרחש כטענתה ביוני 2008 אלא בתחילת שנת 2009, במועד שאיננו זכור לו אך כנראה חודש פברואר.

עוד הוא הוסיף כי על פי ההסכם שבין הנתבעות, הנתבעת 1 התחייבה לכבד כרטיסי מינוי, אך לא כרטיסיות.

עוד הוא הוסיף כי התובעים כלל לא נכנסו למתחם הספורטן, ולא נוקבה הכרטיסייה שלהם, אלא שההתרחשות ארעה לפני הכניסה כאשר הוא הגיע למקום והודיע להם כי לא יוכלו להיכנס.

התובעת טוענת כי היא ובעלה לא עשו שום שינויים על הכרטיסייה ולא רשמו את התאריך 1/7/08, ורישומים אלה נעשו ע"י הפקידה במקום, ובודאי שלא הייתה להם נגישות לחותמת דומה או זהה לחותמת של הנתבעת 1, שהוטבעה ע"י פקידה במשרד.

הנני מקבלת את עדותה של התובעת וקובעת על פיה כי האירוע התרחש ב- 2/6/08 וכי כל הרישומים בכרטיסייה נעשו ע"י נציגי הנתבעות ונחתמו על ידיהן בחותמות של כל אחת מהנתבעות.

החותמת של הנתבעת 1, מאשרת כי הכרטיס בתוקף עד 1/7/08, באופן שהיא נטלה על עצמה אחריות לכבדו.

טענותיה של הנתבעת 1 כלפי התובעים כאילו זייפו את הכרטיסייה והחתימו אותה בחותמת שהשיגו במקום כלשהו, נדחות גם בשל חוסר מהימנותן וגם בשל היותן בלתי הגיוניות בהתבסס על גרסת הנתבעת עצמה שהרי הרישום המזויף כביכול לא יכול היה לאפשר כניסתם של התובעים לספורטן בתחילת שנת 2009.

280 ₪ מגיעים לתובעים כהחזר עבור כל הכניסות שלא ניתן להם לנצל. ו- 500 ₪ אפסוק בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם ע"י נציג הנתבעת.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 780 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיוני 2008 ועד ליום הפירעון, ועוד 200 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, י"ז אדר תש"ע, 03 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: